במהלך השנים האחרונות מדינת ישראל הכירה בזכאות של ניצולי שואה מאזורים ומדינות שונות ,שעלו לאחר 1953 ,כזכאים לקבלת קיצבאות חודשיות על פי חוק "ההטבות". המדובר בניצולי שואה שעד לאחרונה קיבלו רק מענק שנתי ופטור מתרופות וכעת מוכרים כזכאים לקבלת קיצבאות חודשיות ,כל זאת בתנאי שהם עומדים בתנאים שנקבעו בחוק .
בעקבות מחקר היסטורי הוחלט שגם ניצולי שואה מתוניסיה אשר עלו לישראל לאחר אוקטובר 1953 ,שחיו בה במהלך הכיבוש הנאצי בין 11/1942-05/1943 או שהיו עוברים בבטן אימם ונולדו עד סוף ינואר 1944 יהיו זכאים לקבל קיצבאות חודשיות, כל זאת בתנאי הם עומדים באחד הקריטריונים שנקבעו בחוק ההטבות.
על הניצול לבדוק שהוא אכן עומד באחד מהתנאים המקנים זכאות לקיצבה לפי חוק זה.
בחמש השנים האחרונות, הכירה ממשלת גרמניה ב-40 ערים ברומניה כבגטאות פתוחים. אל הערים הללו גורשו היהודים אשר חיו בכפרים ובעיירות האזור, תוך שהם נאלצים לעזוב מאחור את רכושם ובתיהם, ולהתגורר באזורים ובתנאים שבהם התגוררו יהודי אותן ערים – בצפיפות ובתנאי מחיה קשים ביותר.הערים והעיירות שהוכרו לאחרונה כגטאות פתוחים ממוקמות, בעיקר, באזור צפון-מזרח רומניה, מולדובה הרומנית ובמחוזות טרנסילבניה ומרמורש. במהלך שנים אלו, הכירה ממשלת גרמניה גם בערים רבות בבולגריה כבגטאות פתוחים.
את הרשימה המלאה של הערים והעיירות שהוכרו כגטאות, תוכלו לראות כאן.
מאחורי הכרה רשמית זו מצויה משמעות רבה, אשר לא רק מאפשרת להכיר בהם כזכאים לקצבאות חודשיות כניצולי שואה מוכרים, אלא אף מקנה מספר זכויות חדשות לאותם יהודים שנולדו בערים אלו או, לחילופין, הוגלו אליהן במהלך מלחמת העולם השנייה:, כדלקמן:
הכרה בזכות לקבלת קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי השואה לפי חוק ההטבות ליוצאי מחנות וגטאות וכן הכרה במחלות נוספות למי שמוגדר כעת כשייך ל"מעגל ראשון" של ניצולים- דבר שמאפשר הגדלת הקצבה החודשית.
זכאות לקבלת רנטה בסך 600 יורו לחודש מקרן ס' 2 של וועידת התביעות
ניצולים אשר, כיום, אינם מקבלים רנטה מגרמניה או מהרשות לזכויות ניצולי השואה בישראל, זכאים לקבלת רנטה חודשית של כ-600 יורו לחודש מגרמניה באמצעות קרן ס' 2 של וועידת התביעות. בהמשך לכך, הם אף יהיו זכאים לקבל השלמת רנטה זו מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר הישראלי.
זכאות לקבלת מענק חד-פעמי בן 2,500 יורו בעבור "ילדות אבודה" מוועידת התביעות
פיצוי כספי חד פעמי לניצולים אשר נולדו לאחר ה-01.01.1928 ושרדו את השואה כילדים. המענק ניתן קרן "ילדות אבודה" על פי הסכם בין משרד האוצר הגרמני לוועידת התביעות.
זכאות לקבלת פנסיה סוציאלית מגרמניה בגין עבודה בגטו
הזכות לקבלת פנסיה זו מהמוסד הגרמני לביטוח סוציאלי מותנית בקיום שני קריטריונים מרכזיים – שנת לידתו של האדם (לקבלת פנסיה זו יהיה זכאי רק מי שנולד בין השנים 1910-1935) ועבד באחת מהערים אשר הוכרו כ"גטאות פתוחים" או בגטו תמורת תשלום או קבלת תמורה ממשית כלשהי (בין אם התמורה הינה בגדים, אוכל, תלושי מזון, הטבות או שכר). יודגש כי אין המדובר במי שעבד בכפייה וללא תשלום.
זכאותם של ניצולי שואה שיוכרו ע"י גרמניה כזכאים לקבלת הפנסיה הסוציאלית לא תפגע בזכאותם לקבלת קצבה חודשית מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר בישראל ו/או מוועידת התביעות, כמו גם לקבלת שאר ההטבות הקיימות לזכאים .
אדם שימצא זכאי, על פי הקריטריונים האלה לקבלת הפנסיה, יהיה זכאי לקבלת סך ממוצע של 100 עד 200 יורו לחודש, שיחושבו וישולמו, רטרואקטיבית, החל משנת 1997 ואילך.
במקרים בהם ניצול השואה התואם לקריטריונים כבר אינו בין החיים, יורשיו יוכלו ל"היכנס לנעליו" ולתבוע במקומו ובשמו את קבלת הפיצוי הרטרואקטיבי, בתנאי שהאדם הזכאי לכך נפטר לאחר 07/2002, וקיבל קצבת זקנה בישראל (או, לכל הפחות, הגיש תביעה לקבלת קצבה זו.
על אף, שלכאורה, מדובר בשיפור משמעותי ברמת החיים של הזכאים (או יורשיהם), אין המדובר ב"כסף קל", שכן, בעייתי מאד להגיש את התביעה בכוחות עצמכם, במיוחד כאשר המדובר בהתנהלות מול גופים בגרמניה, שבה, התכתובת הרשמית, לרוב, תתנהל בגרמנית (במקרה הטוב יותר – באנגלית), ודורשת הגשתם של לא מעט תעודות ומסמכים, אותם קל מאד לפספס. ממשלת גרמניה, בדומה לממשלות אחרות, אינה ממהרת לשלם, ולכן, רק לעיתים נדירות, ניתן להגיע למיצוי זכויותיכם המלא, ללא עזרה מקצועית מצידו של גוף מקצועי המתמחה בהגשת תביעות מסוג זה.
דילוג לתוכן